פה מרטיב הכלב
על ילדים אומרים: ילדים קטנים צרות קטנות, ילדים גדולים צרות גדולות אבל אצל כלבים זה כבר סיפור אחר לגמרי.
מכירים את הקטע הזה שאתם מספרים לחברים שאימצתם גור כלבים?ֿ
ברגע זה החברים שלכם נחלקים לשלושה סוגים:
החבר שמתלהב בהגזמה:
החבר הזה מבקש כל היום לראות תמונות וסרטונים של הרכש החדש ומקפיד על הפגנת קולות מביכים של אושר למראה הכלבלב החדש.
החבר החתולאי:
או כמו שאנחנו קוראים לו – חבר מכוכב אחר. אנשי חתולים הם אנשים קצת שונים, ממש כמו הפערים בין כלבים לחתולים.
הוא ידאג לשאול "למה לא חתול?" ויתעקש שהחתול שלו הוא בדיוק כמו כלב (לכל אחד יש חבר שמתעקש על זה נכון?).
החבר הממנחס:
החבר הזה בא להוריד. פשוט מאוד. ואיך הוא עושה את זה? מתחיל לדבר על הנטל שבאימוץ גור כלבים, על ההבדל בין גור לכלב בוגר, על כמה קשה לחנך גורים לצרכים ואיך ממחר הבית שלך הולך להריח כמו כלבייה בימי הקיץ החמים.
תהליך גמילה מצרכים לגורים
אז אחרי שמיפינו היטב את החברים שלכם, לא רומזים לשום דבר אבל אתם יודעים מה דעתנו
אפשר להתפנות לחלק החשוב – איך מחנכים גורים לעשיית צרכים מחוץ לבית.
נתחיל באיך *לא מחנכים:
אם לא הייתם ליד הכלב חזרתם ופתאום אופס שלולית חדשה, הכלב אינו זוכר לאחר מעשה וזה שתכעסו עליו יגרום לו לפחד ממכם ולא יהיה אפקטיבי כי הוא אפילו לא יבין למה.
כמובן שלעולם אבל לעולם לא נדחוף את האף של הכלב לתוך השתן ונתן מכה על האף
אנחנו מזכרים לעולם לא להרים יד על הכלב!
איך כן לגמול מצרכים גור חדש
כלל ראשון – סבלנות.
חינוך גורים לצרכים מחוץ לבית הוא תהליך שסופו אינו ידוע.
כלומר, לא מדובר בנצח אבל כמו ילדים, גם בין הכלבים תוכלו למצוא כאלו ש"קולטים" מהר וכאלו שאיך נאמר… לא הבונזו הכי פריך בקערה.
אנחנו מצידנו נעשה כל מה שאפשר כדי להסביר להם והכל בגישת דוגספוט – או במילים אחרות, גישה חיובית מבוססת על חיזוק חיובי.
כלל שני – תרימו להם.
הכלב עשה את צרכיו בחוץ?
בין אם במתכוון ובין אם ב"פוקס"? תרימו לו.
איך מרימים לכלב?
ליטופים נעימים, וחשוב ממש – מילים טובות ,חייב להיות מלווה בסאונד נלהב בהגזמה! כל הכבוד פונצ'ו! כלב טוב פונצ'ו! ולמשקיעים במיוחד – לאחר שהכלב מסיים לעשות את הצרכים (ממש בסיום, לא להפריע לו באמצע אבל גם לא לחכות שנגיע הביתה) לפנק אותו בחטיף אילוף לכלבים מותאם לגילו כמובן.
דבר חשוב שיש לקחת בחשבון הוא מזג האוויר.
בקיץ הכלבים שלנו בדיוק כמונו, שותים הרבה יותר וצריכים יותר הזדמנויות לשחרר את העניין הזה.
למה חטיף אילוף אתם שואלים? הכלבים שלנו מתרגלים מהר מאוד להתניה.
כלב שיקבל חטיף מפנק אחרי כל עשיית צרכים, כבר יגיע לבדו אליכם לגבות את השכר שלו.
כאשר החיזוק מוטמע בו מספיק חזק, הוא כבר יודע לחשב לבד: יורדים לטיול, אני עושה פיפי, אני מקבל חטיף, עולים הביתה.
כלל שלישי – הקציבו לכלב שלכם פינה לתהליך הגמילה בבית.
עד שהוא יקלוט את הקטע עשו לקחת זמן מה, ולמי שלא יודע "זמן מה" בארמית פירושו: לא מעט שתן בבית.
כידוע חלק ממהות השתן של הכלבים היא סימון טריטוריה, ברגע שהכלב סימן מקום הוא תמיד יחזור אליו (אבל לא רק).
זה זמן מעולה להגדיר לפונצ'ו מקום או שניים בשאיפה שאת מרבית הצרכים הוא יעשה שם.
אם כבר בפינות עסקינן, אחת השיטות היעילות הן שימוש בכלוב אילוף.
נסו לא לתת למילה כלוב לעשות לכם מצפון.
הכלב הרבה לפני שהפך לחיית בית, חי בטבע ואהב מאוד את המערה והכוך שלו.
על ידי הכנה מקצועית, תוכלו תוך יום-יומיים לפוך את כלום האילוף למקום הבטוח שלו, הוא ירצה להיכנס לשם וכך אתם כבר בחצי הדרך לחינוך לצרכים באמצעות כלוב אילוף (אבל תשאירו לנו לפעם הבאה).
כלל רביעי – תעשו את זה בזמן אמת.
סתם זורקים רגע תרחיש: ישבתם לכם בסלון, צופים בכיף בפרק של "על כלבים וגנבים", פתאום פונצ'ו נראה חסר מנוחה, מציק מסתובב סביב עצמו ואתם כבר יודעים מה עומד לקרות.
זה הזמן לקום אליו, לתפוס אותו (לא בכעס) להרים ולהוציא מהר מהר החוצה (אם יש חצר).
אם אין חצר, זה הזמן להניח אותו על הפינה המיועדת לו לתהליך הגמילה.
המלצה שלנו, שימו במקום נייר עיתון, משטח החתלה חד פעמי כמו של תינוקות.
הריח נספג שם טוב יותר והנוזל אינו מכתים את הרצפה.
כלל חמישי – אל תקשיבו להם, לא משנה כמה מסריח השתן, לנקות את המקום עם אקונומיה (ולא משנהה מאיזה סוג) רק יעשה נזק גדול יותר.
למה? אקונומיקה כמו שתן, מכילה אמוניה.
הכלב שלכם יריח את האמוניה ויחשוב שזו (גם) הנקודה שלו ויחזור לעשות עליה את הצרכים.
אל תגידו שלא ידעתם.